חשיפה לסרטונים קשים

נדרש ליווי ייעוצי לכיתות ז'-ט'/ י'-יב': תהליך השבתם של החטופים משבי החמאס לחיק משפחותיהם מעורר שמחה והתרגשות לצד רגשות של מתח, עצב ואובדן. ככל שעובר הזמן אנו עדים למראות קשים יותר וקורעי לב, המעידים על התעללות והתנאים הקשים בהם הוחזקו החטופים, תמונות המחזירות את הטראומה הלאומית של ניצולי שואה ששוחררו בסיום מלחמת העולם השניה. חלק מהחטופים אינם בין החיים ובצד ההקלה שגופותיהם מוחזרות לארץ ולמשפחות יהיה קבר שיוכלו לפקוד, עשויים להתעורר רגשות קשים של כעס, עצב, אובדן ואף תחושת השפלה. מנעד הרגשות הרחב ועוצמתם, עשויים לגרום לטלטלה רגשית הן בקרב התלמידים והן בקרב המבוגרים המשמעותיים, ההורים וצוותי החינוך.  לנוכח המציאות המורכבת, יש חשיבות רבה לניהול שיח רגשי בנושא, שיוכל לסייע לתלמידים לארגן את האירועים ולווסת את החוויה הרגשית שלהם ואת התגובות שלהם למצב. #חטופים #החזרת החטופים #גופות #החזרת גופות #חטופים #500 ימים #חוסן #תקווה#מלחמה

את הסיפור של עידית ניתן יהיה ללמוד כמודל להקמת מתחם חינוך במרכז פינוי מהיסוד. איך, בתנאים של משבר ואי וודאות, מתהווה מרחב חינוך באמצעות התארגנות עצמית? איך, בלב הכאוס, מתפתחים תנאים להתהוות, להתארגנות עצמית, ליצירתיות, לגמישות, ליכולת אלתור ומרחב פעולה? נבנה מרחב חינוך שיענה על הצורך לייצר עוגן של יציבות ותחושת שליטה באי סדר. הסיפור של עידית הוא דוגמה להתנהלות מעמדה של להבה, מושג הלקוח משירה של זלדה, "שני יסודות", המתאר דיאלוג המתקיים בין שני יסודות נפשיים של האדם, בין "ברוש ללהבה". הברוש מייצג התנהלות מסודרת על פי כללים, על פי המוכר, ללא מוכנות להגמיש את התפיסה. הלהבה, לעומת זאת, דורשת לשנות תבניות חשיבה, לבטל בירוקרטיה, להתגמש ולקבל החלטות אף שאיסוף הנתונים איננו מושלם. תוך כדי תנועה נוצר ידע חדש על המהות של בית ספר והוראה, נבנות פרקטיקות חדשות של הוראה ולמידה המותאמות למקום, מאותרים מרחבים אפשריים ללמידה לגילי גן, בית ספר יסודי, על־יסודי וחינוך מיוחד ומגויסים צוותי הוראה ומתנדבים. היכולת להתארגן מחדש היא רכיב מרכזי בחיזוק החוסן. במתח הקיים בין ברוש ללהבה, עידית היא דוגמה מובהקת לצורך להיות להבה בחירום. על פי שירה של זלדה, "שני יסודות", הלהבה מתאפיינת ב"שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף / ...שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת... שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן / ...שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת" (זלדה, "שני יסודות"). סדנת ניהול בחירום זו הופקה בשיתוף עם רשת אמי״ת ועיריית שדרות #סדנת ניהול #קורס מנהלים #ניהול בחירום #שדרות #אמית #אמי״ת #רשת אמית #שיעור פתוח #ברוש #להבה #מגדלורים #ברוש ולהבה #תרגום עברית ואנגלית #אנגלית #עברית #מורים #סדנת #סדנה #סדנת צוות

"כְּשֶׁבְּדִידוּת אֵינָה פַּחָד / נוֹלֶדֶת שִׁירָה / כְּשֶׁהַיָּד אֵינָה רוֹעֶדֶת / כְּשֶׁהַגָּרוֹן אֵינוֹ מִתְכַּוֵּוץ לַמַּחֲשָׁבָה / שִׁירָה" (נתן זך, "כשבדידות אינה פחד") הסיפור של אילה הוא סיפור בתוך סיפור. הוא סיפור של התארגנות לעבודה מיידית עם בית הספר ב־7 באוקטובר. הוא סיפור של הקמת מרחב חינוך בנתניה ובו־זמנית המשך ניהול מרחוק של הצוות, התלמידים וההורים של בית הספר בשדרות. הוא סיפור של התנהלות בתנאים של כאוס ואי ודאות. הוא סיפור של יחסים בין מרחב החינוך שהוקם למסגרת המארחת בנתניה. הנרטיב המשותף בסיפורים השונים קשור במושג דאגה לאחר (caring). זהו מושג רב־ממדי: רגשי, ערכי ובין־אישי. מושג שמתבטא בהקשבה, בהתגייסות פעילה, בהתעניינות ובדאגה לאחר. הוא בא לידי ביטוי באיתור ובמתן מענה לתלמידים ולצוות שנפגע, בדאגת המנהלת לצורכי הצוות, בדאגת המורים לצורכי התלמידים המפוזרים במרכזי הפינוי השונים, בהקשבה ובדאגה לצורכי ההורים במקומות השונים, בהבנה למצבם של ההורים במרחב החינוך בנתניה ובהיענות לצורכיהם בהקמת מרחב עבודה בשטח בית הספר. זהו סיפור של דאגה של העיר ובית הספר הקולט למפונים משדרות. זהו סיפור של יצירת סדר בכאוס כדי לאפשר את הדאגה לאחר. סדנת ניהול בחירום זו הופקה בשיתוף עם רשת אמי״ת ועיריית שדרות #סדנת ניהול #קורס מנהלים #ניהול בחירום #שדרות #אמית #אמי״ת #רשת אמית #שיעור פתוח #ברוש #להבה #מגדלורים #ברוש ולהבה #תרגום עברית ואנגלית #אנגלית #עברית #מורים #סדנת #סדנה #סדנת צוות

מצב חירום לאומי מציב אתגרים רבים לארגונים רבים ומדגיש את הצורך בניהול ובניתוב גמיש של משאבים, של כוח אדם, של שינויים במהות התפקידים הקיימים והתאמתם לצורכי החירום. על תהליך קבלת החלטות ניהוליות בשגרה ובחירום משפיעים שלושה משתנים: האדם המחליט על אישיותו, נטיותיו וניסיונו, התפקיד של האדם והפעולות הנגזרות מהתפקיד, וההקשר הספציפי שבו מתרחשת הפעולה על מאפייניה הייחודיים. במצבי חירום, לרוב, ההקשר יהיה נתון ש"נופל" עלינו, והתפקידים שלנו ייגזרו מהצרכים שייווצרו בשטח. לפיכך, טרום מצב החירום עלינו להשקיע בפיתוח גמישות ובפיתוח היכולת להכיר את המתחים שבתוכם הוא פועל ואת והדרישה ממנו להתמקם, בהתאם להקשר, על הרצף התפקודי. שינוי התפקידים בהקשר של חירום הוא סוג של התארגנות מחדש ברצף שבין טרום משבר, תוך כדי משבר ואחרי המשבר (ביום שאחרי), והוא מבטא את השילוב בין מחויבות לאנשים ולעשייה במציאת פתרונות למצב. אחד הכלים הרלוונטיים לתפקוד בחירום הוא היכולת לנוע על הציר שבין קבלת החלטות מ"שוחות", כלומר בצמוד לאירועים המתרחשים, בקשיבות מלאה לאירועים העכשוויים, לעומת קבלת החלטות מ"המרפסת", כלומר מתוך מבט צופה פני עתיד שמתנתק במשהו מ"הכאן ועכשיו". שתי העמדות חשובות, והאתגר הוא לאמץ ולסגל דפוסי חשיבה פרדוקסלית – להחזיק בראש באופן מתמשך את שני הקטבים ששרויים במתח, להבין את הערך של כל אחד מהם, לפענח את יתרונותיו וחסרונותיו ולבחור לנוע ולהתמקם על המתח שבין הקצוות בצורה מושכלת, מודעת ונטועה בהקשר הרלוונטי. סיפורו של שי שראל שנע בין ניהול חווה חקלאית, ניהול מרחב חינוך, דאגה ועבודה עם הצוות שלו והחזרה לשדרות, ממחיש תנועה בין תפקידים שנוגעת במתח שבין "שוחה למרפסת". בחירום לא רק התפקידים שאנחנו לוקחים על עצמנו משתנים; גם הארגון שאנחנו עובדים בו משתנה, בטווח הקצר ולעיתים גם בטווח הארוך. סדנת ניהול בחירום זו הופקה בשיתוף עם רשת אמי״ת ועיריית שדרות #סדנת ניהול #קורס מנהלים #ניהול בחירום #שדרות #אמית #אמי״ת #רשת אמית #שיעור פתוח #ברוש #להבה #מגדלורים #ברוש ולהבה #תרגום עברית ואנגלית #אנגלית #עברית #מורים #סדנת #סדנה #סדנת צוות